מנהלי קבוצות בפייסבוק? כדאי לכם לשים לב מה כותבים אצלכם

אם אתם מנהלי קבוצות, או כמו שפייסבוק רוצה שתקראו לזה: קהילות, כדאי לכם לקרוא טוב טוב את הדברים הבאים.

נפתח בזה שאני לא עו"ד והדברים שאביא מולכם הם בעיקר דעות משולבות בעובדות, אין לראות בכתבה זאת כייעוץ משפטי בשום צורה שהיא. בסוף הכתבה אתן ציטוט של עו"ד איתי גורביץ' שמתמחה בנושא כדי שיהיה גם את הפן המשפטי.

כבר דיברנו על מנהלי קהילות ועל ה"כוחות" שלהם, אך כמו המשפט המפורסם מהסרט של ספיידרמן "עם כוח גדול באה אחריות גדולה", כך גם הכוח הגדול של מנהל הקבוצה מביא איתו אחריות לא קטנה.

הכוח הוא במספרים

מומחי שיווק באינטרנט וודאי יגידו לכם שמספרים זה הכל. בין אם זאת תעבורה, לידים או מכירות בפועל ואמנם, לא כל קבוצת פייסבוק באה למכור משהו, הרבה מהן מגיעות למספרים יפים ואפילו מאוד בלי למכור מאומה. בחו"ל אפשר להגיע למיליוני משתמשים בקבוצה אחת. עם המספרים באה החשיפה.

מהניסיון שלי, לקהילה ברמת פעילות של 100-200 פוסטים ביום זה בלגן גדול, אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר גם ללמוד הרבה מקבוצות פעילות, זה ממש קורס שיווק באינטרנט לפעמים. בין אם זאת השפה שמתנהלים בה (בייחוד בקבוצות מכירה), הטקסטים בפוסטים שמצליחים ועוד.

תחשבו שפוסט שלילי על אדם עשוי לצבור תאוצה אדירה ולגרום נזק של ממש. עכשיו תחשבו שזה על בית עסק. לא מפתיע שאנחנו שומעים על מקרים בהם מנהלי פייסבוק או משתמשי פייסבוק מגיעים לבית המשפט עקב דברים שנכתבו בפוסטים או בקבוצות.

דיבה על ספיד

כולם מכירים את המשתמשים האלו שחייבים להעלות כל דבר שקורה להם עם תיוג בית העסק.
"בית עסק נכבד (תיוג)
השרות שלכם נוראי ואני בחיים לא אדרוך פה יותר
בלה בלה בלה"

ידוע שאנשים פרטיים נתבעו בעבר על פוסטים כאלו וקבוצות הפייסבוק לא שונות מזה. לרוב, בתי המשפט בארץ מודדים את חומרת הפגיעה לפי התפוצה שלה. אפשר למדוד לכמה אנשים פוסט בקבוצה יכול להגיע ולהעריך את הנזק שנגרם לתובע במקרה של לשון הרע.

ברגע שהפוסט נכתב בקבוצה, הוא כבר לא בשליטת הכותב. לרוב הכותב רק רוצה להוציא קיטור ובהרבה מקרים אין נציגות של הצד השני באותה קבוצה, אז יוצא שהאחריות נופלת על המנהל.

קבוצה נגד קבוצה

רק לאחרונה קראתי מקרה די מעניין, בו משתמש הורחק מקבוצה מסוימת והצטרף לקבוצה "נגדית" שבאה בעיקר לקחת פוסטים מהקבוצה הראשונה וללכלך על המנהלים שם. לדוגמא: נניח ששם הקבוצה המקורית היא "חפצי נוי בכיף", אז לקבוצה הנגדית יקראו "חפצי נוי באיכס" וזאת דוגמא עדינה. במקרה הנ"ל המנהלים פנו למשתמש ולאחר חילופי דברים חסמו אחד את השני ולא הגיעו להסדר. המנהלים החליטו לתבוע ואף ניצחו.

זה נשמע כמעט מטופש, למה לא יכלו לסגור את הדברים בפרטי? אדם פונה אליך, גם כשאתה כועס ומסביר לך שמשפטית אתה עשוי להיות בבעיה והצד הנתבע ממשיך בשלו. אפשר להגיד שלחסום אנשים זה קצת ילדותי או שזאת טמינת הראש בחול, אבל אני חושב שיש פה משהו עמוק יותר.

האנונימיות מאחורי המקלדת לא באמת קיימת

בכל קורס פייסבוק מלמדים מספר עקרונות ברזל:

• יש כזה דבר פרסום שלילי
• אל תתעלמו מהלקוחות שלכם
• יש לטפל בשיח שלילי
• הלקוח לא תמיד צודק, אבל שווה להקשיב לו!
• אין פרטיות ברשת!

האחרון הוא החשוב ביותר כנראה.
אפשר לפתוח פרופיל בלי תמונה ולפעמים גם בלי שם בפייסבוק ופייסבוק יאפשרו את הדבר, אבל זה לא אומר שאנחנו מוגנים מאחורי החומות הווירטואליות. בית משפט יכול לחשוף מנהלי עמוד פייסבוק או אפילו פרופילים פיקטיביים בפייסבוק לפי צו בית משפט, אפשר גם להגיע לזה בלי צווים עם קצת תושייה ולפעמים תוכנות חיצוניות.

במקרה הקודם הנתבע חשב שהוא מוגן ושאותם מנהלים לא ימצאו אותו, שזה מצחיק כי בהרבה מקרים אנשים משתפים מיקום מדויק או משוער שלהם עם כל תמונה. המנהלים מצאו אותו ואף תבעו אותו.

האחריות של המנהלים גדולה משל המשתמשים

ישנם לא מעט משווקי פייסבוק אשר הקימו קבוצות רק בשביל לפתח את העסק שלהם ולהגדיל אותו. אותם מנהלי קבוצות צריכים לשים לב מה כותבים בקבוצות שלהם, גם אם מדובר במתחרים. דיבה קיימת בכל מקום ותאלצו להיפרד מ-50,000 אלף שקלים אם ימצאו אתכם אשמים וזאת ללא הוכחות נזק.

קל מאוד להתעלם מבעיות של לקוחות, אבל קשה להעריך את הנזק שהם גורמים. זאת הסיבה שיש חברות גדולות, אפילו מאוד, שאין להם בכוונה עמוד רשמי כדי שלא יכנסו אליו המתלוננים ויכפישו את שמם.

ברגע שעולה פוסט בעייתי בקבוצה שמדבר על "מילה נגד מילה", כאשר אין הוכחות למקרה, הוא עשוי להוות לשון הרע. בתור מנהל, אתה יכול לחשוב שזאת לא בעיה שלך, אבל אתה טועה. כי ברגע שפייסבוק נותן לך את הכוח למחוק תגובות של משתמשים הוא בעצם הופך אותך לשוטר.

זאת הסיבה שחלק מהמנהלים רוצים לאשר פוסטים בעצמם, כדי שיוכלו למנוע פרסום של מקרים כאלו.

מקרה נוסף שעלה ממש לא מזמן, היה של מנהל שלא מחק פוסט בזמן ואף העלה אותו שוב לדיון עם חברי הקבוצה והמשיך את הנזק שגרם הפוסט המקורי. בית המשפט קבע: "אחריותו של הנתבע לפרסום נובעת הן מהשתהות בהסרת הפרסום הראשון והן מחמת הפרסום השני, שהוא עצמו ערך" וחייב את הנאשם בסכום של 20,000 ₪. אולי מדובר במקרה קצת קיצוני בו המנהל לא רק שלא מחק את הפוסט אלא העלה אותו מחדש, אבל אני מאמין שבית המשפט היה מחייב את הנאשם גם אם היה רק משתהה עם הפוסט, אך כנראה שהסכום היה קטן יותר.

מה אומר החוק? היכן הגבול בין תגובה שלילית לתביעת דיבה

שאלתי את עו"ד איתי גורביץ' מומחה לדיני אינטרנט, הגנת הפרטיות וסייבר, קניין רוחני ולשון הרע לגבי הגבול הדק בין פרסום תגובה שלילית לתביעת דיבה: "בעניין פרסום לשון הרע, הכלל המנחה בבית המשפט הוא שחופש הביטוי אינו חופש הביזוי. כל פרסום יבחן לפי הפרמטרים המגדירים בחוק מהו פרסום ומהו לשון הרע, לאחר מכן ובהנחה ו"קלענו" להגדרות - יבחנו ההגנות שמשמעותן הוא שלמרות שפלוני פרסם תוכן שהוא לשון הרע, המחוקק רואה בדבר כלגיטימי (בנסיבות הספציפיות). מעשית, אני תמיד מציע ומייעץ לקחת נשימה ולשתות כוס מים קרים לפני שפורקים זעם על המקלדת. אם מאוד דחוף "להזהיר את הציבור" משירות או מוצר כלשהו, כדאי שעין מקצועית תאשר את התוכן לפני (!) הפרסום.

לא נשכח שפרסום לשון הרע הוא גם עבירה פלילית עד 5 שנות מאסר וגם עוולה אזרחית שנושאת פיצוי של עד 50,000 ש"ח פר פרסום (ואם הצליחו להוכיח שהפרסום היה מכוון לשם ההכפשה - סכום הפיצוי יוכפל לעד 100,000 ש"ח). כל אלו ללא הוכחת נזק. כלומר, היה ונגרם נזק בגין הפרסום - סכום התביעה עלול להרקיע שחקים.

לסיכום, זה לא קשה להימנע מהסתבכות מיותרת ותשלום כספים רבים בגין לשון הרע ברשת ועדיין להמשיך לומר את שעל ליבכם. ראש גדול על מצע שליטה עצמית עם נגיעות חמלה ורצון טוב - יובילו אתכם למסלול ירוק, שקט ורגוע (ואולי גם בעוד תחומים)."

אז נראה שצריך לשים לב ולהשתדל לתת ביקורות ענייניות ורציניות ולפעמים אפשר להימנע מהן לחלוטין.

רוצים לדעת עוד פרטים על עולם השיווק והדברים שכדאי ולא כדאי לעשות בו? הירשמו עכשיו לקורס שיווק באינטרנט ותתחילו לצלול לעולם המרתק של שיווק באינטרנט.